בנם של צביה וששון. נולד ביום כ"ח באייר תשנ"ו (17.5.1996) בבני ברק. אח לחמישה – יניב, שמרית, אבירם, אלעד וצופית.

ניר גדל והתחנך בבני ברק, למד בבית ספר יסודי בעיר ובישיבה התיכונית "יבנה" ברמת גן.

ילד מתוק, מלא שמחה ואור, חכם, נבון ומצטיין בלימודיו.

כשהיה בן שבע וחצי אביו הלך לעולמו. האובדן השפיע עליו רבות אך ניר בחר בחיים והצליח, למרות השבר והכאב, לראות תמיד את הטוב.

כשהתבקש כילד לכתוב סיכום שנה ולפרט את תוכניותיו לשנה הבאה, התחיל את המשימה בהודיה על מה שיש והפליג בשבחים על כל הדברים הטובים בחייו. הוא ידע להעריך את הדברים הקטנים ומגיל צעיר הקפיד להרעיף אהבה על סובביו. בין היתר, נהג לקטוף פרחים בדרכו הביתה מבית הספר על מנת להעניק אותם לאימו ולשמח אותה.

בילדותו בלט גם בחוש הצדק שלו, ביכולתו לדעת מה נכון עבורו ולא לתת לדבר להסיט אותו מדרך האמת. כך, כשהיה בכיתה ה', סירב להצטרף לחרם שנעשה על אחד מילדי הכיתה ועמד בסירובו מול כיתה שלמה, גם כשחבריו איימו עליו בחרם. המחנכת שלו באותן שנים סיפרה שהעריצה אותו, ושלא היה לה ילד כמותו בכל שנותיה כמחנכת.

כנער, הצטרף ניר לסניף בני ברק של תנועת הנוער "בני עקיבא" ושימש כמדריך. אחד מחניכיו סיפר שהיה המדריך הטוב ביותר שאפשר לבקש – רגיש, מתחשב, ותמיד היה שם עבור מי שצריך אותו. "זה היה נראה שאתה מחזיק את הסניף בשתי הידיים שלך", אמר.

עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית החל ניר ללמוד בישיבת ההסדר "עתניאל" שבדרום הר חברון.

ב-2016 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. תחילה הוכשר כנהג טנק, בהמשך יצא לקורס מפקדי טנקים ולאחריו שימש כמפקד טנק.

כשהכיר את חן, היה ברור לשניהם שזה לתמיד. "הסתכלתי עליו וידעתי שזה מה שיהיה, שפשוט יהיו לי את החיים הכי טובים שיכולים להיות איתו", סיפרה. אחרי שהשתחרר מצה"ל השניים התחתנו. הם הביאו לעולם שתי תאומות – נגה ורוני, והקימו את ביתם בפתח תקווה.

ניר היה בעל אוהב ואבא גאה, שהציב את משפחתו מעל לכול. אדם שקט, צנוע וישר דרך, בעל מידות טובות, לב רחב, ושפע של אהבה שפיזר סביבו. תמיד שמר על חיוך, שמחת חיים ואנרגיות חיוביות, ידע לתת תחושה נעימה לכל מי שהיה סביבו ושאף שלכולם יהיה טוב.

בעדינותו הרבה, ידע להסתדר עם כל אדם, להשכין שלום בין נצים ולאחד את סובביו. הוא גילה חמלה והבנה לאחר, האמין בטוב בכל ליבו ופעל בכל הזדמנות על מנת להוסיף טוב לעולם.

עקרונותיו וערכיו של ניר הובילו אותו בכל צעד שעשה, ללא פשרות וללא תירוצים. מעולם לא עשה דבר בצורה שטחית או כדי לצאת ידי חובה, אלא פעל תמיד מהלב, במלוא המסירות והתשוקה. הוא שאף גבוה, היה מוכן לעבוד קשה וכשרצה משהו – נתן את כל כולו. לצד שאפתנותו, שמר גם בבגרותו על הכרת הטוב שאפיינה אותו מגיל צעיר, וידע תמיד להודות על הקיים ולהיות מרוצה ממה שכבר השיג.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

ניר היה פטור ממילואים, אך בחר להצטרף ללחימה מתוך תחושת שליחות ואהבה עזה לעם ולמולדת. הוא חיפש בקדחתנות היכן יוכל להתנדב וכשנחשף לסרטון חטיפת התצפיתניות ממוצב נחל עוז, נחישותו להילחם רק גברה. "בכל מחיר אני חייב לצאת ולהוציא את האחיות שלי משם", אמר. "אני בריא וחזק ואין שום סיבה שלא אצא להילחם".

כתמיד, הצליח גם הפעם להשיג את רצונו והצטרף כלוחם לגדוד חש"ן (129) של חטיבת השריון 8. תחילה, לחם עם הגדוד בגבול הצפון, אליו התפשטה המלחמה מיומה הראשון.

לאחר מספר חודשי לחימה חזר הביתה והקים עסק עצמאי לייעוץ פיננסי במטרה לעזור לזוגות צעירים להתנהל נכון יותר מבחינה כלכלית. העסק רק התחיל להצליח ולהתקדם כשניר נקרא לסבב מילואים נוסף, הפעם ברצועת עזה. מבחינתו, לא הייתה כל התלבטות. "נכון שזה מגיע בדיוק בזמן לא טוב", אמר, "אבל אין מה לעשות. צריך להוציא את החטופים ולמגר את הרוע".

ביום שבת, 15.6.2024, היה ניר בדרכו לפעילות מבצעית בעזה. בציר נצרים, עלה הטנק שלו על מטען. שניים מחבריו לצוות, סרן איתן קופלוביץ' ורב-סמל בכיר אילון ויס, נהרגו במקום מהפיצוץ. ניר, ששאף עשן רב, נפצע באורח קשה.

הוא חולץ מהטנק ופונה לבית החולים "שיבא תל השומר", שם נקבע כי עליו לעבור השתלת ריאות. במשך קרוב לארבעה חודשים נאבק ניר על חייו.

בתחילת אוקטובר 2024, לקראת ראש השנה תשפ"ה, חלה החמרה במצבו. ביום ראשון, 6.10.2024, נקבע מותו של ניר.

סמל ראשון ניר חדד נפל בקרב ביום ד' בתשרי תשפ"ה (6.10.2024). בן עשרים ושמונה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה. הותיר אחריו אישה, שתי ילדות, אם, שתי אחיות ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

ניר הותיר אחריו מכתב עם מסרים אישיים למשפחתו, והוסיף מסר כללי: "לעולם - תעשו טוב, תרבו בטוב. להרבות באהבה גדולה, בחיוביות, בשלמות, בעבודה קשה, בהספקים, באתגרים. תאתגרו את עצמכם, קחו משימות, תמצאו במה אתם טובים ותנו לעולם ממנו, אבל לא לשכוח - יש רוע בעולם.

"רוע צרוף שיש לנו את המחויבות למגר ולהשמיד אותו... העם היהודי אף פעם לא נעלם ויש לו הכוחות לחיות מחדש כעוף החול. בכל פעם חזק יותר ויפה יותר. שנדע ימים יפים יותר ולוואי וכל הדבר הזה לא יתפרסם לעולם..."

אשתו, חן, ספדה לו: "תמיד צחקנו שהבנות צועקות 'אבא' במקומות שכל ילד צועק 'אמא'. ועדיין מאמי, עדיין. כשהן נעלבות ועצוב להן באמת הן בוכות וקוראות 'אבא' וברור לי שבשנייה הזאת אתה עוזב את העניינים החשובים של מעלה ויורד לחבק ולעטוף אותן. זה כל כך אתה. אבא ובן זוג מיוחד. אני מתגעגעת אהבה שלי. מתגעגעת לחיבוק, למילה הטובה, לשתיקות, לעיניים הטובות שלך, לביחד. לכל רגע איתך".

חברו, רועי, כתב: "הטוב והעומק שלך הוא פשוט פרוס אמיתי ומוקרן עליך. בלי התפתלויות בדרך. מי שפוגש בך מיד יודע שפגש במשהו טוב, גדול וממגנט... הלילות שהיינו חוזרים מהסניף ויושבים עד השעות הקטנות של הלילה והיית משתגע מזה שאנשים נוסעים באור אדום... כזה היית, אחד שהאמת בערה בו תמיד. גם כשאף אחד לא ראה. במקום שאין אנשים היית איש. איש גדול.

"עברתי דירה לא מזמן. טלפון אחד והיית שם אחרי יום עבודה ארוך בשעת לילה עם הטנדר הענק והחיוך היותר ענק שמקרין לעיניים הטובות. בזריזות וקלילות העמסת את כל הבית ופרקת, כתף לכתף... היית הדבק של החבורה, האיש המאזן והמחבר... אדם עם אידיאלים ושאיפות גדולות, אדם שהיום כבר לא רואים ופוגשים. רצינות אין סופית עם צחוק ושמחה מהצד השני... אוהב אותך ומתגעגע".

ניר מונצח בישיבה התיכונית "יבנה" ברמת גן, בה למד, ובאשכול הגנים "חשן" בפתח תקווה, בו למדו בנותיו. בגן נערך טקס הנצחה לניר, בליווי שירים וסיפורים על דמותו.

בפתח תקווה הוקמה גינה לזכרו. על ספסל שהוצב בגינה נחקק משפט שאמר ניר: "באנו לעולם לעשות טוב. לא טוב חלקי, לא טוב לאנשי שלומנו, לא טוב על מנת. טוב נקי וטהור".

המכתב שניר הותיר אחריו פורסם בספר "אם אתם קוראים את המילים האלה", המאגד מכתבים אחרונים של נופלי המלחמה.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_nir_hadad.

עמוד הנצחה נוסף נפתח באתר remember.bio.